<h1>סמ"ק מצוריך סימן ה'</h1>
<h2>דף קא.</h2>
לצדק הדין על כל המאורע דכתיב (דברים ח') וידעת (היום) עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו ה' א' מיסרךא). לצדק הדין פירוש אם הריעוך הרבה יהא בעיניך כמעט ואמור מעט מחובי נגביתי ויהיה שמח ביסורין כשבאין עליו ואם אינו יכול מכל מקום אחר שעברו ישמח בהו וישתוק מלהתפאר עליהם כדאמרינן (ברכות ו') אגרא דיסורין שתיקותא (פירוש אם ירצה לקבל שכר ישתוק), ומצוה זו נוטה מאוד אל האהבה כאשר דרשו רבותינו (ברכות נ"ד) ובכל מאדך בכל מדה שהוא מודד לך, גם מצינו דורות הראשונים שהיו מחבבין יסורין וגם דרש רבי עקיבא חביבין יסורין (סנהדרין ק"א). א) זה מצאתי בספר אחד (עיין קידושין מ'), תו', א"ר אלעזר בר צדוק למה הצדיקים נמשלים בעולם הזה — פי' ביסורין הבאים עליהן — לאילן העומד במקום טהרה ונופו נוטה למקום טומאה — פי' מעט ממנו — נקצץ נופו נמצא כולו עומד במקום טהרה כך הקב"ה מביא יסורין על הצדיקים בעולם הזה — פי' כך נפרעין מן הצדיקים מיעוט עונות שבידם נמצא כולם נקיים — כדי שירשו עולם הבא שנאמר (איוב ח') והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאוד, ולמה רשעים דומים — פי' בטובה שמשפיע להם — לאילן שעומד במקום טומאה ונופו נוטה למקום טהרה נקצץ נופו נמצא כולו עומד במקום טומאה אף אילו יש בידם מעט זכיות וקבלו שכרן, כך הקב"ה משפיע להם טובה בעולם הזה כדי לטורדן ולהורידן עד מדרגה התחתונה שנאמר (משלי י"ד) יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות פירוש כשרואים הרשעים שלוותן נראית דרכם ישרה בעיניהם ואחריתה של אותה שלוה הזמנה של דרכי מות היתה, הזכות יש לה קרן ויש לה פירות שנאמר (ישעיהו ג') אמרו (ל)צדיק כי טוב [כי] פרי (מעלליו) [מעלליהם] יאכל[ו], עבירה יש לה קרן ואין לה פירות פי' אין נפרעין ממנו כדי רשעו [שנאמר] (שם) אוי לרשע רע הא מה אני מקיים יאכלו מפרי דרכם וממועצות[יה]ם ישבעו (משלי א') עבירה שעושה פירות — כגון חילול השם שאדם חשוב עובר עבירה ואחרים לומדים ממנו לעשות כן — יש לה פירות — פי' מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה שנאמר (מלאכי ג') אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב (ב)ספר זכרון לפני[ו] (ה') ליראי ה' ולחושבי שמו. א"ר יוסי מאי ולחושבי שמו אפילו חשב [לעשות] מצוה אחת ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה, [והתו' פי' דמחשבה טובה של גוים אין הקב"ה מצרפה למעשה כדכתיב בדניאל (פ"ו) ודריוש מדאה עד מעלה שימשא הוה (משתרר) [משתדר] לשזבותיה — פי' שעשה דריוש כל כוחו כדי להציל דניאל מגוב אריות אלמא שהצילו עד הערב וקאמר קרא שלא הצילו אלא שמבקש להצילו מדכתיב לשיזבותיה ולא כתיב לשיזביה]. מחשבה רעה אין הקב"ה מצרף למעשה שנאמר (תהלים ס"ו) און אם ראיתי בלבי לא ישמע השם, אלא מה אני מקיים (הנני מביא אל העיר הזאת) [הנה אנכי מביא רעה אל העם הזה] פרי מחשבותם (ירמי' (י"ט) [ו']) מחשבה שעושה פירות — שקיים מחשבתו ועשה — הקב"ה מצרפה למעשה פירוש ונפרעין ממנו אף על המחשבה ואלא הא דכתיב (יחזקאל י"ד) למען תפוש בני ישראל בלבם אמר רב אחא בר יעקב ההוא בעבודה זרה הוא דכתיב דאמר מר חמורה ע"ז שכל הכופר בה מודה בכל התורה כולה [ל"א חמורה ע"ז שכל המודה בה כאילו כופר בכל התורה כולה]. עולא אמר פי' הא דכתיב פרי מחשבותם בעובר ושונה כי הדר ומהרהר לעשות מצטרפת למעשה דאפילו לא עביד לה אין חזרתו לשם שמים אלא שלא הוצרך לה כדרב הונא דאמר כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה נעשית לו כהיתר. גם זה מצאתי, יש צדיק טוב ויש צדיק שאינו טוב, טוב לשמים ולבריות זהו צדיק טוב — פי' כגון כיבוד אב וגמילות חסדים והבאת שלום שבין אדם לחבירו, טוב לשמים ולא לבריות זהו צדיק שאינו טוב — פי' כגון שילוח הקן — וכן יש רשע רע, ויש רשע שאינו רע, רע לשמים ולבריות זהו רשע רע — פי' רוצח וגנב וגזלן — רע לשמים ולא לבריות זהו רשע שאינו רע — פי' כגון מגלה עריות מבזה [מועדות] אוכל חלב, עכ"ל. אמרינן בהוריות (דף י') אשריהם הצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים שבעולם הזה בעולם הזה, ואוי להם לרשעים שמגיע להם כמעשה הצדיקים של עולם הזה בעולם הזה, כלומר רגילות הוא שבאים לצדיקים יסורין בעולם הזה, ולרשעים משפיע טוב לפיכך אומרים אשרי אותם הצדיקים שזוכים לטובה גם בעולם הזה, ור"ח פי' דלצדיק רוב ימיו מטיבין לו אבל לפעמים שמביאין עליו פורענות כדי למרק עוונותיו שדומה באותו יום כאילו שרף כל התורה כולה ולרשע רוב ימיו מריעין לו אבל פעמים שמשפיעין לו טובה כאילו קיים באותו יום כל התורה כולה, עכ"ל פ"ק דקידושין (דף ל"ט). כל אלו ההגהות השניים הארוכים אינן שייכים אך מצאתי.
